top of page


את ה-GIF הזה מצאתי לפני כמה שנים ואני מרגישה שהוא מבטא בצורה תמציתית תובנות ושאלות שעולות אצלי, מנסה להסביר :


הזמן בשלו, לא עוצר בשביל אף אחד (או אחת)

לכן אני לא מנהלת את הזמן אלא מתנהלת במסגרת הזמן.

המידע מציף אותנו בקצב גובר והולך, המשימה מבחינתי היא דווקא לסנן ולמיין, כך שאצרוך את המידע החשוב עבורי ומשתדלת להימנע ממידע מזיק או מיותר.


האתגר בעיני הוא הידע שלאורך זמן נצבר וגדל ואז קורס חזרה.

דוגמה מכאן ועכשיו: כשעובד מסיים תפקידו בחברה, לוקח אתו חלק משמעותי מהידע שנצבר במהלך עבודתו. חלקו ישמש אותו בהמשך וחלקו לא רלוונטי ופשוט נעלם, למרות שבחברה אותה עזב יכלו להפיק ממנו תועלת רבה.

· איך הופכים את המידע הקיים בחברה לידע מצטבר?

· איך משתפים ידע מכל חלקי החברה כך שיאפשר לראות תמונה מפורטת, שתביא לאיתור כשלים והזדמנויות וכתוצאה מכך פעולות לשיפור וייעול?

· מה ניתן לעשות כדי שהידע יהווה בסיס לפעילות היומיומית, יוטמע בעשייה השוטפת?


השאלות האלה ועוד, תמיד ברקע כשאני מחפשת פתרונות, שיטות עבודה ומערכות מידע כדי לבצע אינטגרציה ולהביא לייעול ושיפור תהליכי עבודה.


ויש כמובן אירועים בהסיטוריה של אובדן ידע, הנה שתי דוגמאות:


הספריה העתיקה של אלכסנדריה


תרבות המאיה


Comments


bottom of page